עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
אודות
קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
חיפוש
נושאים
ארכיון
מאי 2018  (2)

כך משפיעים המפעלים הגדולים בארץ על חיי היומיום

27/05/2018 13:46
adam cohen
העברת מפעלים

נכון, המפעלים הם מנועי הצמיחה של הייצוא, סוסי העבודה של התעשייה ובלוני החמצן של האבטלה. אי אפשר בשום אופן להתכחש לכך ולא להמעיט בחשיבותם הרבה.


מה היה התל"ג בלי מפרץ חיפה? מה היה בסדום בלי מפעלי ים המלח? ואיך ישרדו יישובי הגליל והנגב אם תתקבל ההחלטה להעברת המפעלים הגדולים למקום אחר או יסגרו חלילה? ראינו מה קרה עם מפעלי פיניצייה, כיתן, מגבות ערד, פרי גליל ועוד  שנכנסו לקשיים כלכליים ועל ההשפעה המידית על תושבי הסביבה!


אך לא הכל ורוד – למפעלים הקרובים אלינו יש השפעה קריטית מהרבה בחינות חלקם שקופות חלקם לא מגיעות לחשיפה וחלקם הוא המשך הקשר בין הון לשלטון ואנחנו כמובן המפסידים העיקריים.


פגיעה באיכות החיים


איכות החיים שלנו הוא לא רק מסעדת שף קונצרט אופרה או מעבר בנתב"ג, איכות החיים בראש ובראשונה היא אריכות ימים. זיהום הסביבה שלנו ממקורות המים ועד קנה הנשימה של כל אחת ואחד מאתנו הוא לא דבר שיכול לעבור על סדר היום.


איום בטחוני קונקרטי


כבר מזמן כל המפעלים הפטרו-כימיים במפרץ חיפה נמצאים על הכוונת של ארגוני הטרור, חומרים נפיצים ודליקים, מכלי גז וכימיקלים ושאר מרעין בישיןמהווים סכנה ברורה ומידית וחולשים על כל רדיוס תושבי האזור, הן בפגיעה ישירה מהפיצוץ והן בפגיעה משנית מזיהום עשן וחומרים מסוכנים באוויר זמן רב לאחר האסון.


כיעור בצורת הנוף


מפגע אסטטי של מפעל גדול החוסם את שדה הראייה, מכער את קו החוף ולא משתלב בנוף האורבני או החקלאי של האזור מפחית את ערך הנכסים ומזמין הזנחה בסביבת המפעל מחוץ לשעות העבודה.


העברת מפעלים לנגב – האמנם פתרון?


הובלות כל המפעלים המסוכנים בקרב הישובים המאוכלסים אל מקומות פתוחים וריקים יחסית מאנשים ללא ספק הוא צעד דרמטי ויעיל בהפחתת הסיכון לאסון ולסיכוי שגורם שלילי ינצל לרעה, יחד עם זאת זה לא פתרון קסם ולא מביא נחמה לעובדי המפעל שנסגר.


אולם, מדינה אינה יכולה לראות עד קצה האף, התכנון קדימה לשנים רבות מחייב פיתוח אלטרנטיבות הן של מיקום בטוח והן פתרונות מדעיים-טכנולוגיים להפחתת זיהום, סיכון והפרעה לתושבי הסביבה.


כאזרחים שומרי חוק מצד אחד וכלואים בידי החלטות ממשל מצד השני אין הרבה מה לעשות חוץ מלהצביע בקלפי אחת ל4 שנים וגם זה לא מבטיח מאומה. מה שכן ניתן ורצוי לעשות הוא להתארגן כתושבי הסביבה וללחוץ על העירייה המקומית לא לאפשר לתעשייה מזהמת ופוגענית להמשיך ולגרום לנו לנזק, העירייה בהחלט יכולה להוציא צווי מניעה, להגדיל מיסים, לשנות מתאר, להגביל גישה, להקפיא פיתוח ולא לחדש אישורים שונים.


העברת מפעלים מהמרכז לפריפריה היא צעד מצוין ואפשרי אם נוכל לגלות מעורבות, מצד אחד לנקות את המטרד מלב הדיור והאורבניות, ומצד שני לפתח אזורים בפיתוח אך לא מיושבים בצפיפות על מנת לעודד צמיחה ותעסוקה וכדי שכולם ירוויחו מהעניין.


כתיבת תגובה:
שמכם:

אימייל:

קישור:

תגובה:


הקלד את המספר המופיע בתמונה: